תגית: אומות העולם

להביא להם את אור החיים

"כי קבלה בידינו שיש חיוב מוקדם להגאולה אשר כל אומות העולם יודו לתורת ישראל בסו"ה ומלאה הארץ דעה, דוגמת יציאת מצרים שהיה חיוב מוקדם שגם פרעה יודה לאלקים אמת ולמצותיו וירשה להם לצאת, וע"כ כתוב שכל אחד מהאומות יחזיק באיש יהודי ויוליכהו לארץ הקדושה, ואינו מספיק מה שיוכלו לצאת מעצמם."

בעל הסולם, מחברת בכתב היד*, ערך "שופר של משיח"

"ועשרה אנשים מכל לשונות הגויים יחזיקו בכנף איש יהודי לאמר נלכה עמכם כי שמענו אלקים עמכם". אז תכיר החברה האנושית כולה, כי אחרי תיקון הלב, להיות לב בשר, מלא יושר חנינה חסד ורחמים, ראוי וכשר הוא לירודים שבבני אדם שיהיו כולם מסורים תחת חסות מעולים וצדיקים חכמי לב, שתהיה דאגתם עליהם מתיחסת כיחס הקנין ובזה ימצאו אשרם ובטחונם בחיים."

הרב קוק, אגרות הראי"ה ח"א, עמ' צה

*המחברת נמצאת בארכיון כתבי היד של בעל הסולם שבמכון למחקר ע"ש הרב אשלג, פתח תקווה, ישראל.


אם אנחנו עם ישראל נתחבר, אז נביא להם אור, והאור יתן גם להם יכולת להתחבר. ואז הם יתחברו ביניהם, ויתחברו לעם ישראל, וישאו אותו "על כפיהם לירושלים", כי נביא להם את אור החיים.

תפקיד עם ישראל לפרוץ את הדרך

"והייתם לי סגולה מכל העמים", כלומר, שאתם תהיו לי הסגולה, שעל ידיכם יעברו ניצוצי הזדככות וצירוף הגוף אל כל העמים ואומות העולם, בהיות שכל אומות העולם עדיין אינם מוכנים כלל לדבר הזה, וצריך אני לאומה אחת עכ"פ להתחיל בה עתה שתעשה סגולה מכל העמים, וע"כ מסיים על זה "כי לי כל הארץ" כלומר, כל עמי הארץ שייכים לי כמותכם וסופם להדבק בי.

בעל הסולם, מאמר "הערבות", אות כח


ישראל היא פורצת הדרך, היא כוח החלוץ הראשון, שחייב למשוך ולהוביל אחריו את כל האנושות לרוחניות.

אנטישמיות = אנטי מה שאני צריך לעשות!

"האנטישמיות מתגלה בעולם בהתאם להתפתחות נשמת אומות העולם. בתת-הכרתה מרגישה נשמתן של אומות העולם כי היא תלויה בנשמת ישראל, המעבירה לה חיות רוחנית. לכן דווקא באומות המפותחות התפתח יחס שלילי כלפי היהודים וכלפי עם ישראל כולו. אין זה פלא שגרמניה, המדינה המפותחת ביותר בתחילת המאה העשרים, היא המדינה שבה התחוללה התפרצות אנטישמית כה גדולה. ככל שהאומות מתפתחות כך מתעוררת בהן שנאה אלינו – אלה בחרב ואלה בשקט, אלה בהסכמה ואלה בתמיכה."

הדור האחרון, האומה הישראלית ותפקידה 

 

אנטישמי זה בי. להיות אנטי מה שאני צריך לעשות. ללכת אחרי נימוסי הזרים, במקום לעבוד על חיבור ואיחוד עם הזולת.