העולם הוא העתקה לישראל

"לכן כשיתקנו הפרטים בדרך כלל ישראל ממילא יתוקנו כללות העולם. נמצא, בשיעור שאנו מתקנים את עצמנו, בשיעור הזה יתוקן אומות העולם. וזה סוד מה שאמרו חז"ל, "זכה, מכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות", ולא אמרו, מכריע את כלל ישראל, אלא כי "ואת העולם כולו לכף זכות", היינו כנ"ל שהפנימיות יתקן את החיצוניות."

בעל הסולם, שמעתי ס"ט

כל מה שיש בעולם, הכל העתקה ממה שקורה בישראל. אם רוצים שיהיה חיבור וידידות בין האנשים בעולם, חייבים לממש זאת תחילה בקרב עם ישראל.

המחבלים הפנימיים שלנו

אם אנחנו עם ישראל נתפטר מהמחבלים הפנימיים שלנו, מהשנאה בינינו, שכל אחד רוצה לחבל בשני, נגיע למצב שלא יהיו בינינו מחבלים גם בצורה החיצונית. כי התרופה נמצאת רק בניקוי הפנימי של כל אחד כלפי הזולת.

"בכוח החיבור בינינו יש עוצמה מיוחדת, המסוגלת לעצור את הרוע בעולם ולשנות את המצב לטובה. זה נובע מהשורש הרוחני, שסביבו התקבצה הקבוצה האידאולוגית, שנקראת "עם ישראל".

בעזרתו נוכל לעמוד איתנים כסלע אל מול האויבים הקיצוניים וצמאי הדם שמציפים את המזרח התיכון. בעבר מלחמות ישראל והאיומים עליה עזרו לנו להתלכד לנוכח האויב המשותף, ואילו בגל הטרור הנוכחי האויב נמצא בינינו, בתוכנו. זהו שלב חדש בהתפתחות היחסים בינינו, והוא מחייב אותנו לארגן אותם מחדש."

הרב ד"ר מיכאל לייטמן, השנאה היא המחבל שמשוטט בינינו, ידיעות אחרונות, 28.10.2015 

עולם עגול


אנחנו נכנסים עכשיו בעולם לצורה חדשה, לצורה אחרת, לא גבולות, ללא מדינות, שכולם מעורבים עם כולם, וכולם חיים בין כולם. לא עוד עם אחד, במקום אחד, עם דת אחת, תרבות אחת וחוקים משלו. אלא עולם עגול, שאין בו לא גבולות ולא מחיצות.

בִּתְקוּפוֹת הַהִיסְטוֹרְיָה הַקְדוּמוֹת,
הָיָה מֶרְחַק יְנִיקַת הַיָחִיד מֵהַצִיבּוּר
מְשוֹעָר רַק בְּהֶיקֵף שֶל מִשְפָּחָה אַחַת.

כְּלוֹמַר, הַיָחִיד לא נִצְרַך לְסִיוּעַ כּלְשֶהוּ
אֶלָא רַק מִבְּנֵי מִשְפַּחְתוֹ.
אֲשֶר אָז, הָיָה מוּכְרָח לְהִשְתַעְבֵּד
רַק לִבְנֵי הַמִשְפָּחָה שֶלוֹ.

וּבִתְקוּפוֹת מְאוּחָרוֹת יוֹתֵר,
נִצְטַרְפוּ הַמִשְפָחוֹת לַעֲיָירוֹת וְלִגְלִילוֹת,
וְנַעֲשָׂה הַיָחִיד מְשוּעְבָּד לְעִירוֹ.

וְאַחַר כָּך
כְּשֶנִצְטַרְפוּ הָעֲיָירוֹת וְהַגְלִילוֹת לִמְדִינוֹת
הָיָה הַיָחִיד מִסְתַיֵיעַ בְּאוֹשֶר חַיָיו
מִכּל בְּנֵי הַמְדִינָה,
הִנֵה נַעֲשָׂה עִם זֶה מְשוּעְבָּד
לְכל בְּנֵי הַמְדִינָה.

וְעַל כֵּן בְּדוֹרֵנוּ זֶה,
כְּשֶכּל יָחִיד מִסְתַיֵיעַ בְּאוֹשֵר הַחַיִים שֶלוֹ,
מִכּל מְדִינוֹת הָעוֹלָם,
הִנֵה הֶכְרָח הוּא,
שֶהַיָחִיד נַעֲשֶׂה בַּשִיעוּר הַזֶה
מְשוּעְבָּד לְכל הָעוֹלָם כּוּלוֹ,
כְּמוֹ הַגַלְגַל בְּתוֹך הַמְכוֹנָה.

וּלְפִיכָך
אֵין לְהַעֲלוֹת עַל הַדַעַת אֶת הָאֶפְשָרוּת
לַעֲשׂוֹת סְדָרִים טוֹבִים וּמְאוּשָרִים
בְּדַרְכֵי שָלוֹם בִּמְדִינָה אַחַת,
כַּאֲשֶר לא יִהְיֶה כֵן בְּכל מְדִינוֹת הָעוֹלָם,
וְכֵן לְהֶפֶך.

כִּי בִּתְקוּפָתֵנוּ אָנוּ,
כְּבָר מְקוּשָרוֹת הַמְדִינוֹת
בְּהַסְפָּקַת מִשְאֲלוֹת הַחַיִים,
כְּמוֹ הַיְחִידִים בְּמִשְפַּחְתָם
בַּתְקוּפוֹת הַקַדְמוֹנִיוֹת,

וּלְפִיכָך אֵין לְדַבֵּר וְלַעֲסוֹק עוֹד,
מִסְדָרִים צוֹדְקִים הַמַבְטִיחִים
שְלוֹם מְדִינָה אוֹ אוּמָה אַחַת.
אֶלָא רַק מִשְלוֹם הָעוֹלָם כּוּלוֹ.

כִּי טוֹבָתוֹ וְרָעָתוֹ
שֶל כּל יָחִיד וְיָחִיד בָּעוֹלָם
תָּלוּי וּמָדוּד בְּמִידַת טוֹבַת
הַיְחִידִים שֶבְּכל הָעוֹלָם כּוּלוֹ.

כתבי בעל הסולם, מאמר: "השלום בעולם" (מתוך 'מדע הלב')

להביא להם את אור החיים

"כי קבלה בידינו שיש חיוב מוקדם להגאולה אשר כל אומות העולם יודו לתורת ישראל בסו"ה ומלאה הארץ דעה, דוגמת יציאת מצרים שהיה חיוב מוקדם שגם פרעה יודה לאלקים אמת ולמצותיו וירשה להם לצאת, וע"כ כתוב שכל אחד מהאומות יחזיק באיש יהודי ויוליכהו לארץ הקדושה, ואינו מספיק מה שיוכלו לצאת מעצמם."

בעל הסולם, מחברת בכתב היד*, ערך "שופר של משיח"

"ועשרה אנשים מכל לשונות הגויים יחזיקו בכנף איש יהודי לאמר נלכה עמכם כי שמענו אלקים עמכם". אז תכיר החברה האנושית כולה, כי אחרי תיקון הלב, להיות לב בשר, מלא יושר חנינה חסד ורחמים, ראוי וכשר הוא לירודים שבבני אדם שיהיו כולם מסורים תחת חסות מעולים וצדיקים חכמי לב, שתהיה דאגתם עליהם מתיחסת כיחס הקנין ובזה ימצאו אשרם ובטחונם בחיים."

הרב קוק, אגרות הראי"ה ח"א, עמ' צה

*המחברת נמצאת בארכיון כתבי היד של בעל הסולם שבמכון למחקר ע"ש הרב אשלג, פתח תקווה, ישראל.


אם אנחנו עם ישראל נתחבר, אז נביא להם אור, והאור יתן גם להם יכולת להתחבר. ואז הם יתחברו ביניהם, ויתחברו לעם ישראל, וישאו אותו "על כפיהם לירושלים", כי נביא להם את אור החיים.

תפקיד עם ישראל לפרוץ את הדרך

"והייתם לי סגולה מכל העמים", כלומר, שאתם תהיו לי הסגולה, שעל ידיכם יעברו ניצוצי הזדככות וצירוף הגוף אל כל העמים ואומות העולם, בהיות שכל אומות העולם עדיין אינם מוכנים כלל לדבר הזה, וצריך אני לאומה אחת עכ"פ להתחיל בה עתה שתעשה סגולה מכל העמים, וע"כ מסיים על זה "כי לי כל הארץ" כלומר, כל עמי הארץ שייכים לי כמותכם וסופם להדבק בי.

בעל הסולם, מאמר "הערבות", אות כח


ישראל היא פורצת הדרך, היא כוח החלוץ הראשון, שחייב למשוך ולהוביל אחריו את כל האנושות לרוחניות.

דרך החיבור

"…בימינו העולם נמצא תחת השפעה של שני כוחות מנוגדים – כוח החיבור הגלובלי וכוח האגו המפריד, בדומה למצב שהיה בבבל העתיקה. אלא שהיום אין לנו אפשרות להתרחק זה מזה כדי להרגיע את האגו שלנו, ולא נותר לנו אלא לעסוק בחיבור בינינו, להוסיף לעולמנו את הכוח החיובי שמאזן את הכוח השלילי של האגו שלנו. 

על עם ישראל, צאצאי הבבלים שהלכו בעקבות אברהם, לממש את חכמת החיבור, חכמת הקבלה, ולהיות דוגמה לכל האנושות, להיות "אור לגויים".

על פי חוקי הטבע, כולנו נגיע בהכרח לאחדות. אלא שיש שתי דרכים שמובילות אל הסוף הטוב הזה: דרך של ייסורים (מלחמות עולם, אסונות, מגפות ופגעי טבע) או דרך של איזון האגו באופן הכרתי, הדרך שמימש בזמנו אברהם בקרב קבוצת תלמידיו. "

הרב ד"ר מיכאל לייטמן, מי אתה עם ישראל?, ידיעות אחרונות, 9.8.2015

שק של אגוזים

אחת הסגולות היקרות, שאיבדנו במשך גלותנו, והחשובה מכל – היא אבידת הכרת הלאומיות. היינו, הרגש הטבעי ההוא, המקשר ומקיים כל אומה ואומה. כי חוטי אהבה, המקשרים את האומה, שהם כל כך טבעי ופרימיטיבי בכל האומות, נתנוונו וניתקו מלבותינו, חלפו עברו ואינם…

יודע אני, שיש דבר אחד משותף לכולנו – הוא הבריחה מהגלות המר. אכן זה רק איגוד חיצוני, בדומה לשק המאגד קופה של אגוזים, כמובא למעלה. לכן אמרתי, שצריכים לסדר לעצמנו חינוך מיוחד, בדרך תעמולה רחבה, להכניס בכל אחד מאתנו רגשי אהבה לאומית, הן בנוגע מפרט לפרט, והן מהפרטים אל הכלל, ולחזור ולגלות את האהבה הלאומית, שהייתה נטועה בקרבנו מאז היותנו על אדמתנו בתור אומה בין האומות.

ועבודה זו קודמת לכל אחרת, כי מלבד שהיא היסוד, – היא נותנת גם את שיעור הקומה והצלחה לכל מיני פעולות, שאנו רוצים לעשות בשדה זו.

בעל הסולם, עיתון "האומה"

אצלנו המפתח, בואו נתחבר!

"…ובזה מתבאר היטב השאלה, למה ניתנה התורה לאומה הישראלית, ולא נשתתפו בה כל אומות העולם. כי האמת היא, שעניין תכלית הבריאה מוטלת על כל המין האנושי, איש לא נעדר. אולם מתוך שיפלותו של טבע הבריאה, וחוזקו על הבריות, לא היה שום דרך שהבריות יוכלו להבין להכריע ולהסכים להתרומם ממנו, ולא היו מגלים רצון לצאת ממסגרת האהבה העצמית, ולבוא להשואת הצורה, שהיא הדביקות במדותיו יתברך. כמו"ש חז"ל: "מה הוא רחום אף אתה רחום" וכו'.

ומתוך זכות אבות, עמדה להם ההצלחה לישראל, שבמשך ארבע מאות שנה התפתחו והוכשרו והכריעו את עצמם לכף זכות. ונכנסו כל אחד מחברי האומה, בקבלה זו של אהבת הזולת, בהיותם אומה יחידה קטנה בין שבעים אומות גדולות, אשר כנגד כל אחד מישראל נמצאים מאה נכרים ויותר כנגדו. וכאשר קבלו עליהם אהבת הזולת, ניתנה התורה דווקא לאומה הישראלית ולהכשרתה עצמה.

אמנם האומה הישראלית הותקנה בזה בבחינת "מעבר", אשר באותו שיעור שישראל עצמם יוצאים מצורפין על ידי קיום התורה, כן מעבירים את כוחם לשאר האומות. וכאשר גם יתר האומות יכריעו את עצמם לכף זכות, אז יתגלה משיח ה', אשר תפקידו מלבד מה שישלים את בני ישראל למטרה הסופית לדביקותו יתברך, כן יבוא ללמד דרכי ה' אל כל האומות. כמ"ש "ונהרו אליו כל הגויים"."

בעל הסולם, אהבת ה' ואהבת הבריות

אצלנו נמצא המפתח לאיחוד שפותח את שערי העולם, ואנחנו צריכים להשתדל לגלות אותו, כי הוא מוכן לשימוש.

ערבות הדדית

כדי להתקיים כאומה, עם ישראל זקוק לבסיס פנימי רוחני, והכוונה היא לבסיס הניצב מעל להבלי הזמן. הבסיס הרוחני, שמתחזק את קיומו של העם במשך אלפי שנים, הוא היסוד של עם ישראל. יסוד זה מצוי וחבוי בלב כל איש מאומתנו. בשנות הגלות נגנז אותו היסוד שעליו נוכל לבסס את אומתנו, ובהעדרו לא נצלח לשום בניין.

שני המאורות הגדולים, אהבה ואחדות כיסוד לבניין האומה, יחודיות ישראל 

ההכנה לערבות, כולנו שווים

סוד הערבות חייב להתגלות תחילה בישראל, שבהם קיימת הכנה לערבות. ורואים לפי אופיו של העם ולפי ההיסטוריה שלו, שעניין הערבות מושרש בתוכו, שאין בו לא אדונים ולא אצילים, אלא כולם שווים. וכך לאורך כל ההיסטוריה, מושרש היה באומה לכבד רק תלמידי חכמים, ולא שום דבר אחר באדם.

ויש גם עניין ההרגשה ההדדית, החיבור ההדדי, שגם הוא מושרש מלמעלה בעם ישראל הגשמי, כדי לאפשר להם לעסוק בחיבור הרוחני ביניהם.

ספר הערבות, החיבור בעבודה בקבוצה, כל ישראל ערבים זה לזה

מתחילת ההיסטוריה האנושית ישנה בעולם קבוצת אנשים הנקראת "ישראל", שרוצה להגיע לחיבור, לאחדות, למושג האחד, למציאות האחת, והיא מחויבת לממש את היעוד שלה.

הפנימיות תשלוט על החיצוניות

נפילת עם ישראל מן הגובה הרוחני של "ואהבת לרעך כמוך" לשנאת חינם בין האחים הפכה אותו לעם אגואיסטי כיתר העמים וגרמה לשליטתם בו. בסוף ה"הקדמה לספר הזוהר" אומר בעל הסולם כי בכל דבר יש פנימיות וחיצוניות: הפנימיות מכונה "ישראל" והחיצוניות מכונה "אומות העולם". נפילתו הרוחנית של עם ישראל הביאה לכך שהחיצוניות שבקרבו גברה על פנימיותו, דהיינו אומות העולם שבו גברו על ישראל שבו. ייחודו הרוחני של העם דוכא על ידי החיצוניות עד כדי כך, שהשורש הרוחני שעל פיו נקראנו בעבר "עם ישראל" כאילו אינו נמצא בנו כלל.

אולם בעזרת חינוך נכון, דהיינו על ידי לימוד שיטת הקבלה, נוכל לעורר על עצמנו את האור המחזיר למוטב. האור יעורר את הפנימיות שבנו לשלוט על החיצוניות שבנו, שאותה ספגנו מאומות העולם. במידה שבה יתחולל תהליך זה בקרב עם ישראל, כך תשלוט דעת ישראל בעולם ונוכל למלא את ייעודנו לשמש כאור לגויים.

הדור האחרון, האומה הישראלית ותפקידה,עיתון האומה, היחיד והאומה

כל העולם, ציבור אחד

"שלום ציבור מסויים, ושלום העולם כולו:

ואל תתמה, מה שאני מערבב יחד את שלומו של ציבור אחד, עם שלום העולם כולו, כי באמת כבר באנו לידי מדרגה כזו, שכל העולם נחשבים רק לציבור אחד, ולחברה אחת, כלומר, שכל יחיד בעולם, מתוך שיונק לשד חייו והספקתו מכל בני העולם כולו – נעשה בזה משועבד, לשרת ולדאוג לטובת העולם כולו".

בעל הסולם, השלום בעולם – שלום ציבור מסוים ושלום העולם כולו

****

יש לנו חובה כלפי כל האנושות, ואחריות כלפי כל האנושות, ולכן אנחנו נמצאים כאן. קיומנו בארץ ישראל הוא אך ורק כדי להציל את האנושות, מהמכות שתצטרך לעבור כדי להתנזר מהאגו שלה.

להיות ישר-אל

"ישראל" נקרא כל אדם המחויב לתקן את העולם, אשר מתעוררים בו הכוח והנחיצות לביצוע משימה זו. רק בהתאם לביצוע התפקיד הרוחני, זוכה האדם לשם "ישראל". אדם שרוצה להיקרא ישראל, ולזכות לאור העליון, צריך להשקיע את כל כוחו ויכולתו במימוש מטרת חייו הרוחנית, ולקחת על עצמו את המידות של ישראל, שהן בכללן חוק ההשפעה.

שני המאורות הגדולים, לקראת הגאולה, משיכת אורות עליונים

אנטישמיות = אנטי מה שאני צריך לעשות!

"האנטישמיות מתגלה בעולם בהתאם להתפתחות נשמת אומות העולם. בתת-הכרתה מרגישה נשמתן של אומות העולם כי היא תלויה בנשמת ישראל, המעבירה לה חיות רוחנית. לכן דווקא באומות המפותחות התפתח יחס שלילי כלפי היהודים וכלפי עם ישראל כולו. אין זה פלא שגרמניה, המדינה המפותחת ביותר בתחילת המאה העשרים, היא המדינה שבה התחוללה התפרצות אנטישמית כה גדולה. ככל שהאומות מתפתחות כך מתעוררת בהן שנאה אלינו – אלה בחרב ואלה בשקט, אלה בהסכמה ואלה בתמיכה."

הדור האחרון, האומה הישראלית ותפקידה 

 

אנטישמי זה בי. להיות אנטי מה שאני צריך לעשות. ללכת אחרי נימוסי הזרים, במקום לעבוד על חיבור ואיחוד עם הזולת.